התקשרה אליי מתווכת מפרדס חנה. היא נשמעה עניינית ונעימה, אבל לא הייתה שמורה אצלי בטלפון ולא זיהיתי מיד מי היא. כבר בתחילת השיחה אמרה: “אנחנו כבר מכירות. תיכף אזכיר לך מאיפה.” היא סיפרה שלפני כמה שנים, בתחילת דרכה, חיפשה באחת מקבוצות המתווכים אשת מקצוע ותיקה להתייעצות בנושא מסוים. הצעתי את עזרתי, שוחחנו, ונתתי לה מידע מקצועי בצורה פתוחה וללא אינטרס. את פרטי השיחה עצמה היא כבר לא זכרה, אבל דבר אחד כן: הסבלנות, האדיבות והאופן שבו ניהלתי את השיחה. לדבריה, הגישה הזו השאירה עליה רוש

לקוחה ששקלה למכור את הבית שלה בחולון הרימה אליי טלפון. כבר בתחילת השיחה היא אמרה לי בכנות מפתיעה: “בחיים לא חשבתי שאני אפנה למתווך… אבל הבנתי שאין לי ברירה.” מה שהפתיע אותי לא היה המשפט הזה, אלא הדרך שבה היא דיברה. היא פנתה אליי בשמי הפרטי, בטון מוכר, כאילו אנחנו כבר מכירות שנים. כששאלתי אותה איך היא הגיעה אליי, היא חייכה (כמעט שמעתי את זה דרך הטלפון) וסיפרה: “התייעצתי עם חברה שהיא מתווכת, והיא המליצה עלייך. ראיתי שיש לנו בפייסבוק חברות משותפות… אז ביקשתי גם את ההמלצה שלהן”.

אם אתם מתווכים, סביר להניח שכבר שמעתם על פרויקט מגדלי קראוזה בחולון.אבל עבורנו, זה לא היה “עוד פרויקט נדל״ן”. זה היה שיעור על כוחו של מיתוג אישי בעולם התיווך. שיחת טלפון אחת ששינתה הכול באמצע יום עבודה שגרתי, כשירדתי מהמשרד לכיוון החנייה, קיבלתי שיחה ממספר לא מזוהה.מהצד השני של הקו היה אדם מוכר מאוד, שחיפש משרד תיווך חזק, מקצועי ואמין שילווה את שיווק הדירות בפרויקט גדול שעמד לצאת לדרך. הוא התלבט בין המשרד שלנו לבין משרד תיווך נוסף.לא הייתה כאן תחרות על מחיר, ולא קמפיין פרסומי